נתן נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ

החלטה

מבוא

התובע, יליד 21.10.67, נפגע, על פי המפורט בכתב התביעה, ברגלו, שעה שנכנס לרכבו.

כפי שיפורט להלן, ניתנו על ידי התובע מספר גרסאות באשר למועד התאונה.

כיון שהנתבעת כפרה בקיומו של האירוע ובחבותה לפצות את התובע על פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים), התקיים בפני דיון לשמיעת ראיות בנושא החבות.

אקדים ואציין שלאחר שמיעת הראיות ועיון בטענות הצדדים, מצאתי שהתובע הוכיח את גרסתו לפיה נפגע בתאונת דרכים, ולפיכך על הנתבעת לפצותו.

גרסת התובע

על פי המפורט בכתב התביעה, אירעה התאונה ביום 20.2.07, סמוך לביתו של התובע ברחוב ברוכי יהושע בירושלים, "שעה שבמהלך הכניסה לרכבו למטרת נסיעה, החליק ונפל על הכביש".

ביום 4.3.09, לאחר שהוגש כתב ההגנה, ביקש התובע לתקן טעות סופר שנפלה בתאריך אשר צוין בכתב התביעה, וטען שהתאונה אירעה ביום 10.2.07.

בתצהיר עדות ראשית, פירט התובע שהתאונה אירעה ביום שישי, ה- 10.2.07, בשעה 14:00, ושלמיטב זכרונו נכנס לרכבו על מנת לנסוע ולבקר את סבתו. בתצהירו תיאר התובע את נסיבות התאונה כדלקמן: "בעודי בתנועת הכניסה לרכב החלקתי על הרגל השמאלית ונפלתי עם ברך ימין על הכביש תוך כדי שאני מקבל מכה ומסובב את הברך". רק לאחר שחזר מתפילה בבית הכנסת, פנה התובע לט.ר.מ בשל הכאבים העזים שמהם סבל.

התובע פירט בתצהירו שבאותה עת כלל לא ידע שהתאונה אשר אירעה לו הינה תאונת דרכים, על כן הגיש תביעה לביטוח תאונות אישיות בלבד. בטפסים שהגיש תיאר את נסיבות התאונה וכתב "ברגע שנכנסתי לרכב החלקתי ונפלתי על הברך נפלתי על הכביש וקבלתי מכה חזקה".

רק לאחר שסוכן הביטוח הפנה אותו לכך שמדובר בתאונת דרכים, פנה התובע, על פי האמור בתצהירו, לחברת הביטוח, והגיש לה הודעה על התאונה. על פי הדרכת סוכן הביטוח, פנה התובע במקביל גם למשטרה, וזאת כחודש וחצי לאחר שאירעה התאונה.

במהלך חקירתו הנגדית השיב התובע התובע שביקש להיכנס למכוניתו על מנת לאסוף את בנו מחברים. אשר לנסיבות התאונה, השיב - "פתחתי את הדלת של הרכב, נכנסתי לרכב, רגל ימין הייתה באוויר... בכניסתי הרמתי את רגל ימין להיכנס לרכב והחלקתי על רגל שמאל ונפלתי וקבלתי מכה...".

לשאלה האם הוא משחק כדורגל, השיב התובע בחקירתו הנגדית שבעבר הרחוק נהג לשחק, ואולם מזה כשבע שנים שאין הוא משחק כדורגל כלל. כן השיב שלפני כ-22 או 23 שנים אכן נחבל ברגלו במהלך משחק כדורגל.

באשר למועד התאונה, השיב התובע שהתאונה אירעה ביום שישי 9.2.07, וכי המועד 10.2.07 אשר צוין על ידו בתיקון לכתב התביעה, צוין בטעות. את הטעות האמורה הסביר התובע בכך שכל שזכר בוודאות היה שהתאונה אירעה ביום שישי, וכן שמאוחר יותר באותו היום פנה לט.ר.מ. על מנת לקבל טיפול רפואי. כשביקש לשחזר את מועד התאונה, בדק לטענתו את התאריך אשר צוין במסמך שניתן לו בט.ר.מ, והניח שהמועד המצוין בו- 10.2.07, הוא מועד התאונה.

הסברו של התובע לכך שהתאריך אשר צוין במסמך ט.ר.מ הינו תאריך היום שלמחרת, הינו שיתכן שזהו התאריך שהיה בעת עזיבתו את ט.ר.מ, כיון שהתעכב במקום במשך שעות ועזב לאחר חצות.

מטעם התובע הוגשה חוות דעת מומחה תעבורה ובוחן תאונות, מר שלמה קליין. בחוות דעתו התייחס המומחה לחוות דעת המומחה אשר ניתנה מטעם הנתבעת, וטען שמומחה הנתבעת שינה את הגרסה העובדתית שמסר התובע באשר לנסיבות האירוע, לפיכך, גרס, אין ללמוד דבר מחוות הדעת מטעם הנתבעת, שכן היא אינה מתייחסת לעובדות המקרה.

כן קבע המומחה בחוות דעתו, שאין לשלול באופן אובייקטיבי את גרסת התובע באשר לנסיבות התאונה.

גרסת הנתבעת

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שדין התביעה להדחות על הסף, שכן התובע לא נפגע בתאונת דרכים, ובכל מקרה, נפגע ללא כל זיקה לרכב המבוטח על ידה. הנתבעת הוסיפה ופירטה- " ...התובע פנה למשטרה בעניין תאונת הדרכים הנטענת כשנה וחצי לאחר התרחשותה. חזקה על התובע כי לו התרחשה התאונה, ולמצער, לו התרחשה כנטען, היה פונה למשטרה כבר ביום התרחשותה, ומכל מקום לא היה ממתין כשנה וחצי בטרם עשה כן".